מיכאל הנדלזלץ הוא עיתונאי, מבקר תיאטרון, מתרגם ועורך ישראלי, בעל טור קבוע בעיתון "הארץ". ב-1975 החל לפרסם ביקורת תיאטרון ב"הארץ", וב-1981 הצטרף למערכת "הארץ" כמבקר תיאטרון וכעורך. הנדלזלץ ערך ב"הארץ" את המדורים "אמנויות" (1992-1981), "מלים ומו"לים" (1992-1985) והמוסף "ספרים" (2005-1993). ב-2005 החל לכתוב מדור שבועי בשם "המילה האחרונה". הוא זוכה פרס סוקולוב לעיתונאות, ועסק גם בתרגום ספרים מפולנית ומאנגלית.

הרב שי הלד הוא מרצה ומחנך נודע. הוא שותף בהקמתו של מכון הדר ומשמש שם כדיקן וראש המחלקה למחשבת ישראל. בעבר היה מרבני קהילת הדר ומנהל חינוכי של "הלל" באוניברסיטת הרווארד. עם סיום לימודי הדוקטורט בהרווארד לימד והרצה במוסדות יהודיים ברחבי ארה"ב וישראל, ובהם הסמינר התיאולוגי היהודי, מכון הרטמן וקרן ווקסנר (Wexner Foundation). הוא זוכה ה-Covenant Award עבור הצטיינות בחינוך יהודי (2011). עיקר עיסוקו המחקרי נוגע במחשבה יהודית ונוצרית מודרנית. בין מגוון פרסומיו נמצא הספר Abraham Joshua Heschel: The Call of Transcendence (2013).

דוד וייס הלבני (יליד 1927) רב וחוקר תלמוד ישראלי–אמריקאי, שימש כפרופסור מן המניין Jewish Theogical Seminary בניו–יורק, ולאחר מכן כפרופ' בקתדרה ע"ש ליטאור לתלמוד וספרות רבנית במחלקה למדע הדתות באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית. כיום הוא משמש פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת בר–אילן. הלבני הוא חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 1993 וחתן פרס ישראל לשנת תשס"ח. כתב סדרה של ספרי ביאור על התלמוד, ספרים העוסקים במחשבת חז"ל וכן על התאולוגיה היהודית לאחר השואה.

​פרופסור משה הלברטל מחזיק בקתדרה למשפט ע"ש גרוס באוניברסיטת ניו יורק, ובקתדרה ע"ש ג'ון וגולדה כהן למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. בנוסף, הוא עמית במכון הרטמן, ומנהל מרכז "תקווה" למשפט ולתרבות יהודית בניו- יורק. הוא כיהן כפרופסור אורח בבית הספר למשפטים הן באוניברסיטת הרווארד והן באוניברסיטת פנסילבניה. הלברטל הוא זוכה פרס ברונו של קרן רוטשילד (1999) ופרס גולדשטיין-גורן לספר הטוב ביותר במחשבת ישראל (2001) עבור ספרו "בין תורה לחכמה" (2000) אחד מפרסומיו הרבים.

יאיר המבורגר הוא יו"ר הדירקטוריון של חברת הראל ביטוח ושירותים פיננסים בע"מ. הוא כיהן כמנכ"ל החברה מאז ייסודה ב-1975 ועד שנת 2010. לזכותו נזקפת צמיחתה של החברה מחברת ביטוח קטנה לחברת הביטוח הגדולה בישראל. המבורגר משמש כיו"ר פורום החברים של הספרייה הלאומית, יו"ר מכבי עולמי, וכיו"ר הוועדה הציבורית של בית נועם. כמן כן, המבורגר חבר בעמותות רבות; מכללת נתניה, חינוך לפסגות, התזמורת הפילהרמונית ועוד. המבורגר זכה בתואר כבוד מהמכללה האקדמית בנתניה כהוקרה על עבודתו בקידום הביטוח ותרומתו למטרות חברתיות בתחומים שונים בחברה הישראלית.

רות וויס כיהנה בקתדרה לספרות יידיש על שם מרטין פרץ וכפרופסור לספרות משווה באוניברסיטת הרווארד, עד לפרישתה לאחרונה. וייס זכתה בתואר דוקטור מאוניברסיטת McGill, ולאחר מכן הקימה בה את המחלקה ללימודי יהדות. היא חברה במערכת של כתב-העת Jewish Review of Books וידועה ככותבת ב-Commentary. כמו-כן, היא מכהנת בוועדה המייעצת של NGO Monitor. רות וויס זכתה ב-National Humanities Award לשנת 2007 על פעילותה במחקר ובהוראה. בנוסף לכך זכתה ב-National Jewish Book Award על ספרה The Modern Jewish Canon: A Journey through Language and Culture (2000). היא פרסמה שורה של אנתולוגיות של ספרות יידיש, ספרים בתחום תולדות הספרות וכן מאמרי פרשנות פוליטיים.

דורון ובר הוא סגן נשיא תכניות ב-Alfred P. Sloan Foundation, שם הוא מנהל את התכנית להעמקת המודעות למדע ולטכנולוגיה וכן את התכנית לקידום גישה לידע לכל באמצעות טכנולוגיות מידע דיגיטלי. הוא יזם תכניות בתחום התיאטרון, קולנוע והטלוויזיה ופיתח יצירה חדשה המגשרת על הפער בין המדעים ומדעי הרוח. בנוסף לכך, הוא מכהן כסגן יו"ר ועדת ההיגוי של ה-Digital Public Library of America וכחבר בוועדה המייעצת של ה-Scienceand Entertainment Exchange. ובר זכה בפרסים ובציוני הצטיינות רבים. ספר הזיכרונות שלו, שפורסם בשנת 2012,Immortal Bird: A Family Memoir זכה לשבחי הביקורת ונבחר כאחד הספרים הטובים ביותר לאותה שנה על-ידי ה"וושינגטון פוסט".

ליאון ויזלטיר הוא סופר, מבקר ופילוסוף. הוא משמש עורך של ה-The New Republic משנת 1983 וכחבר מערכת ה-Jewish Review of Books. הוא השלים דוקטורט בלימודי יהדות באוניברסיטת הרווארד, ובשנים 1982-1979 היה חבר ב-Harvard Society of Fellows. בנוסף לכתיבה העיתונאית שלו, הוא פרסם מספר יצירות ספרותיות וספרי עיון, בהם Nuclear War, Nuclear Peace (1983), Against Identity (1996) ו-Kaddish (1998), ספר המשלב זיכרונות עם היסטוריה תרבותית ואשר זכה בפרס ה-Jewish Book Council. כמו-כן, זכה ויזלטיר בשנת 2013 בפרס דן דוד על תרומתו בתחום הרעיונות והפילוסופיה בת זמננו.

יוסי ורדי הוא מראשוני יזמי ההייטק הישראלים. הוא יו"ר International Technologies, ומזה 40 שנה עוסק בהקמתן של חברות הייטק. ורדי היה משקיע-מייסד ויו"ר של "מירביליס" וכן מי שיצר את תכנת המסרים המידיים המצליחה ICQ, שנרכשה על ידי AOL. בנוסף לכך, הוא שימש בשירות הציבורי במדינת ישראל כמנכ"ל משרדי הפיתוח והאנרגיה, וכיו"ר חברת הנפט הישראלית, שבמסגרתה הוא ניהל את המשא ומתן בתחום הנפט במסגרת הסכם השלום עם מצרים. כיועץ מיוחד לשרי החוץ והכלכלה, עמד גם בראש המשא ומתן הכלכלי עם ירדן בשנת 1994. בין הפרסים הרבים בהם זכה אפשר למנות את פרס ראש הממשלה למפעל חיים ואת פרס Hugo Ramniceanu לכלכלה מטעם אוניברסיטת תל-אביב לשנת 2006.

​יצחק זמיר הוא פרופסור אמריטוס למשפטים, וכיהן כדיקן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא היה היועץ המשפטי לממשלה (1986-1978) ושופט בית המשפט העליון (2001-1994). נוסף לכך, הוא שימש נשיא מועצת העיתונות (1991-1988) והיה הדיקן המייסד של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה. כיום הוא עומד בראש המרכז לאתיקה בירושלים. הוא זכה בפרסים רבים, בהם אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג (1986), פרס ישראל לחקר המשפט (1997) ופרס א.מ.ת (2014).

פרופ' יאיר זקוביץ, פרופסור אמריטוס למקרא בקתדרה על שם האב טקג'י אוצוקי באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור לעמיות יהודית במרכז הבינתחומי, הרצליה. יליד חיפה, 1945. את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת חיפה (תואר ראשון במקרא, ספרות ולשון עברית) ובאוניברסיטה העברית, במקרא (תואר שני ושלישי). תחומי מחקרו ופרסומיו הרבים: המקרא כספרות, מחשבת המקרא ופרשנותו הקדומה של המקרא, עברית כנוצרית. הרבה ללמד ולהרצות באוניברסיטאות בארה"ב ובאירופה. כמו כן מרבה להרצות בפורומים רבים בארץ, גם לציבור הרחב. באוניברסיטה העברית שימש כראש החוג למקרא, כראש המכון למדעי היהדות וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח. שימש בעבר כראש הוועדה ללימודי המקרא במשרד החינוך והתרבות.

עלי חידר שימש בעבר מנהל שותף של "סיכוי", עמותה לקידום שוויון הזדמנויות בין אזרחים יהודים וערבים במדינת ישראל. במסגרת תפקידו זה ניהל שורה של פרויקטים, בהם "מדד השוויון". יזם והוביל את הפרויקט לפיתוח מנהיגות ויזמות בקהילה במגזר הערבי ועבד כעורך–דין עבור מספר ארגונים לזכויות אדם. עלי הוא מחבר שותף של מסמכי חזון העתיד לערבים הפלשתינים בישראל (2006). הוא גם מייסדם של ארגונים חברתיים רבים בהם הוא פעיל בהם במשך השנים, ביניהם המועצה הפדגוגית הערבית, "עדאלה", מרכז "אלעאם" והמרכז לצדק חברתי. לעלי תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת בר–אילן וכן תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא למד זכויות אדם ונושאים הקשורים בחברה הישראלית במסגרת האוניברסיטה העברית ועיתונאות במשך שנה בעיתון "הארץ". תחומי העניין שלו הם זכויות אזרח, מדיניות ציבורית ופילוסופיה (בעיקר פילוסופיה אסלאמית).

נידאא חורי, ילידת הכפר פסוטה, היא משוררת, מתרגמת, מבקרת וחוקרת ספרות ומשמשת מרצה בכירה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. ספרי השירה הרבים שכתבה תורגמו למספר שפות. בין ספריה "כתאב אלח'טאיא" (ספר החטאים) (2011), "כתאב אלח'לל" (ספר הפגם), ו-"בגוף אחר", מבחר משיריה שתורגם לעברית ויצא ב-2011. ספרה "הכתר המר" שיצא ב-1997, נאסר להפצה על-ידי הצנזורה הירדנית. חורי שימשה כמתאמת פעולות של ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ייסדה וניהלה את "עמותת הישרדות", והיא פעילה ב"עמותת אל-נוהוד" לעידוד השכלת נשים בדואיות. בשנת 2000 זכתה בפרס הספרות ליצירה מטעם משרד המדע, התרבות והספורט, וב-2012 זכתה בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש לוי אשכול.

​הרב איתן טוקר עומד בראש מכון הדר והיה שותף להקמתו. המכון הוא הישיבה היחידה בארצות הברית בה לומדים בני שני המינים והיא מקבלת תלמידים מזרמים דתיים שונים. הרב טוקר משמש במכון בקתדרה למשפט עברי. בעבר היה חבר סגל ב- Drisha Institute for Jewish Education והיה בין מייסדי קהילת הדר וה-National Independent Minyanim Movement. הרב טוקר השלים דוקטורט ב-Jewish Theological Seminary ובשנת 2000 היה עמית ווקסנר. הוא נודע ביכולתו לפעול מעבר לגבולות ההשתייכות הקהילתית ביהדות, ועל רקע זה, בשנת 2008 היה הראשון לקבל את ה-Grinspoon Foundation Social Entrepreneur Fellowship. בנוסף לכך, נבחר לרשימת 50 הרבנים המובילים בארצות- הברית על ידי השבועון "ניוזוויק" בשנים 2011 ו-2012.

מנחם יערי עוסק בכלכלה תיאורטית. הוא פרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית. בשנת 1991 התמנה לחבר באקדמיה הישראלית למדעים, ובין השנים 2010-2004 כיהן כנשיאה. מחקרו התרכז בעיקר בתחום האי-ודאות, בתיאוריית הצרכנות, ובצדק כלכלי. יערי חבר במספר מוסדות מכובדים: הוא חבר זר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, חבר בחברה הפילוסופית האמריקנית, חבר כבוד זר של האגודה האמריקאית לכלכלה ועוד. יערי כיהן כנשיא האוניברסיטה הפתוחה (1997–1992), והוא חבר מייסד של IPSO (Israeli-Palestinian Science Organization). הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות רבות, ביניהן UC Berkeley, MIT, Cambridge University, ו-University of Pennsylvania. בין הפרסים שבהם זכה פרס ישראל (1987) ופרס א.מ.ת למדעי החברה (2012).​

א.ב. יהושע הוא מבכירי הסופרים ואנשי הרוח בישראל. הוא נולד ב-1936 בירושלים, בוגר האוניברסיטה העברית, ושימש במשך שנים רבות פרופסור מן המניין במחלקה לספרות באוניברסיטת חיפה, וכפרופסור אורח בפריז, רומא, פרינסטון ושיקגו. ספריו תורגמו לעשרות שפות ועובדו לסרטים ומחזות ולאופרה. הוא זכה לפרסים רבים ברחבי העולם, ובראשם פרס ישראל בספרות לשנת 1995. פרופ' יהושע כתב מחזות, קובצי סיפורים וכן כעשרה רומנים ("המאהב", "גירושים מאוחרים", "מר מאני", "השיבה מהודו", "מסע אל תום האלף", ועוד רבים). בין ספרי המסות החשובים שלו: "בזכות הנורמאליות", "אחיזת מולדת" ו"כוחה הנורא של אשמה קטנה". ספרי מחקר רבים נכתבו אודות יצירותיו, ולפני שנתיים יצא כרך גדול של מחקרים על יצירתו בשם "מבטים מצטלבים".

​דניאל כהנמן הוא פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה ומדיניות ציבורית בפרינסטון. הוא חוקר בכיר ב-Woodrow Wilson School of Public and International Affairs ועמית במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. בין היתר, חבר כהנמן באקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, בחברה הפילוסופית וב-American Academy of Arts and Sciences. כהנמן נודע בעבודתו בתחום הכלכלה ההתנהגותית והפסיכולוגיה ההדונית ובעיקר בשל עבודתו יחד עם עמוס טברסקי על השיפוט האנושי וקבלת ההחלטות, שבזכותה הוענק לו פרס נובל לכלכלה בשנת 2002. בנוסף לכך זכה בפרסים רבים נוספים, בהם פרס Grawemeyer בשנת 2012 וב-Presidential Medal of Freedom בשנת 2002. כהנמן גם זכה בתארים לשם כבוד מאוניברסיטאות רבות. ספרו האחרון, Thinking Fast and Slow (2011) היה ברשימת רבי-המכר של ה"ניו-יורק טיימס" וזכה בפרס ה-National Academy of Sciences Best Book Award בשנת 2012.

​יאיר כהן הוא מפקדה הקודם של יחידת 8200, זרוע המודיעין והסייבר המרכזית בצה"ל. כיום הוא משמש כראש תחום הסייבר בחטיבת היבשה של אלביט מערכות בע"מ, חברה בינ"ל לפתרונות הגנה אלקטרוניים. קודם לכן שימש סגן נשיא בחברת הטכנולוגיה המובילה אלרון תעשיות אלקטרוניות בע"מ, ובכלל אנרגיות. כמו כן כיהן כחבר דירקטוריון של כמה חברות בת של אלרון ובקבוצות IDB, וכיו"ר חבר הנאמנים של חברת ECtel. בועידת הנשיא בשנת 2013 הוא נשא נאום על מאפייני שדה הקרב העתידי, "מלחמות המחר – כבר לא מדע בדיוני".

​מרק לילה הוא חוקר בתחום מדע המדינה ופרופסור בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת קולומביה. תחום התמחותו הוא היסטוריה אינטלקטואלית ועיסוקו העיקרי בתחום המחשבה הפוליטית והדתית המערבית. לפני שעבר לאוניברסיטת קולומביה ב-2007, לימד באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטת ניו-יורק. הוא מפרסם מאמרי ביקורת לעיתים תכופות במדור הספרותי של הניו יורק טיימס ובניו-ריפבליק וקנה לו מוניטין בספרו The Reckless Mind: Intellectuals in Politics (2001), שיצא בעברית בשם "הנפש הנמהרת" (2004), ובספרו עטור השבחים The Stillborn God: Religion, Politics, and the Modern West (2007). המבוסס על הרצאות שנשא באוניברסיטת אוקספורד ב-2003.

​סם ליפסקי הוא עיתונאי אוסטרלי שמילא תפקידים רבים בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונים ובכתבי-עת. בין תפקידיו הרבים, שימש ליפסקי גם כעורך הראשי של The Australian Jewish News (1998-1987). כמו כן, עבד כעיתונאי ובעל טור בעיתונים יומיים כגון The Age ו-The Sydney Morning Herald. בנוסף לכך, היה כתב ה-Jerusalem Post בוושינגטון (1973-1970). סם ליפסקי עומד בראש ה-Pratt Foundation ושימש כיו"ר מועצת המנהלים של הספרייה של מדינת ויקטוריה (2006-2000). בשנת 1982 זכה סם ליפסקי להכרה מטעם תעשיית השידור האוסטרלית כ-National News Commentator of the Year ובשנת 1993 הוא מונה לחבר ב-Order of Australia על תרומתו בתחום התקשורת.

הרב ד"ר בנימין (בני) לאו, רב קהילת הרמב"ן בירושלים ועמית במכון הישראלי לדמוקרטיה. הוסמך לרבנות בשנת 1993 ושימש רב קיבוץ סעד כעשר שנים. בין השנים 2012-2000 היה שותף לצוות בית מורשה בירושלים, הקים ועמד בראש בית המדרש לנשים ובית המדרש לצדק חברתי. אחראי מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה על פרויקט זכויות אדם ביהדות בשטח במסגרתו עוסק בליווי מדיניות ציבורית במשרדי ממשלה ובארגונים חברתיים. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ובתלמוד מהאוניברסיטה העברית ותואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת בר-אילן (נושא הדוקטורט: שיטתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף). הרב לאו חיבר מספר ספרים, ביניהם "ממרן עד מרן", סדרת "חכמים", "ירמיהו – גורלו של חוזה" ו"ישעיהו – כציפורים עפות". נשוי ואב לשישה.

יונתן ליר מכהן כ-Distinguished Service Professor בקתדרה ע"ש ג'ון יו נף של "הועדה למחשבה חברתית" (Committee on Social Thought), וכפרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת שיקגו. ליר הוכשר גם כפסיכואנליטיקאי, ורבים ממחקריו מתמקדים בצומת שבין פסיכואנליזה ופילוסופיה. לפני שעבר לשיקגו ב-1996, לימד במחלקות לפילוסופיה באוניברסיטת קיימברידג' ובאוניברסיטת ייל. הוא זכה שלוש פעמים בפרס גראדיבה של האגודה הלאומית לפסיכואנליזה, וקיבל פעמיים את מלגת אנדרו וו. מלון להישגים ראויים לציון (2009, 2013). פרסומיו הרבים כוללים את הספר Radical Hope: Ethics in the Face of Cultural Devastation (2006), ואת הספר A Case for Irony (2011).

אגי משעול היא משוררת ישראלית המלמדת כתיבה במוסדות שונים ביניהם האוניברסיטה העברית. משעול מנהלת את ביה"ס לכתיבה "הליקון" בתל אביב. משעול פרסמה ששה-עשר ספרי שירה ורבים משיריה הולחנו ועובדו לתיאטרון. שיריה תורגמו לשפות רבות. היא זכתה בפרסים יוקרתיים רבים, בהם פרס ראש הממשלה (1995), פרס יהודה עמיחי (2002) ופרס דוליצקי (2007). השנה קיבלה אגי משעול תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל-אביב.

​אבישי מרגלית מכהן כפרופסור אמריטוס בקתדרה לפילוסופיה ע"ש שולמן באוניברסיטה העברית, שבה הוא חבר סגל משנת 1970. אבישי מרגלית היה אורח באוניברסיטאות יוקרתיות ושימש כפרופסור בקתדרה ע"ש ג'ורג' פ. קינן במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון (2011-2006). הוא חבר באקדמיה הישראלית למדעים ונודע הן כהוגה דעות ובעל דעה בתחום מצבו את האדם בימינו, והן כפעיל שלום בעל תובנות חשובות ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני. אבישי מרגלית זכה בפרסים רבים, בהם פרס א.מ.ת לשנת 2007 ופרס ישראל לחקר הפילוסופיה (2011). הוא זכה בפרס FIPH 2012 Philosophical Book Award מה-Hannover Institute of Philosophical Research על ספרו האחרון, משנת 2009,On Compromise and Rotten Compromises.

פיטר נ. מילר הוא פרופסור להיסטוריה ומשמש דיקן וראש התכניות האקדמיות ב- Bard Graduate Center. הוא מחזיק בתואר דוקטור מאוניברסיטת קיימברידג' משנת 1990. מילר שימש פרופסור אורח במספר מוסדות ובעבר היה עמית הן ב-MacArthur Foundation והן ב-Guggenheim Foundation. מילר נודע כמומחה בהיסטוריה אינטלקטואלית. הוא מחברם של ספרים רבים העוסקים בנושאים פילוסופיים ומתודולוגיים בתחום ההיסטוריה של ההיסטוריוגרפיה וההיסטוריה של התרבות, בהם: Defining the Common Good: Empire, Religion and Philosophy in Eighteenth-Century Britain (1994, 2004) ו-Peiresc's Orient: Antiquarianism as Cultural History in the Seventeenth Century (2012).

​דומיניק מואיסי הוא חוקר בתחום מדעי המדינה. הוא מייסד שותף ויועץ בכיר של המכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים (IFRI). מואיסי שימש כפרופסור ב-Institut d'études politiques de Paris וכפרופסור אורח הן באוניברסיטת הרווארד והן ב-College of Europe ב-Natolin. הוא חבר במועצה המייעצת הבינלאומית של ה-Moscow School of Political Studies וב-European Council on Foreign Relations. דומיניק מואיסי שימש עורך ראשי ב-Politique étrangère, ומשמש כיום חבר במערכת כתב-העת. הוא כותב קבוע של מאמרי דעה ומסות במספר כתבי-עת בינלאומיים חשובים. כמו כן, בשנת 2010 ראה אור ספרו The Geopolitics of Emotion: How Cultures of Fear, Humiliation and Hope are Reshaping the World.

הרב הברונית ג'וליה נויברגר (DBE), המכהנת כרבה בכירה בבית הכנסת של מערב לונדון, הייתה האשה השנייה שהתמנתה למשרת רב בבריטניה, והראשונה ברחבי העולם שמונתה לעמוד בראש קהילה משלה. היא חברה בבית הלורדים ומשמשת גם כפרשנית חברתית, הכותבת ומשדרת תכניות במגוון נושאים חברתיים ודתיים. בין שלל תפקידיה ההתנדבותיים והפילנטרופיים היא נמנית על חבר הנאמנים הן בקרן ואן ליר, והן ב-Walter and Liesel Schwab Charitable Trust העוסקת בחינוך מבקשי מקלט ופליטים, שהוקמה לזכר הוריה. ספרה The Moral State We're In (2005) עוסק במוסר ומדיניות ציבורית בבריטניה בעידן המודרני.

פרופ' האוורד סידר הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן באוניברסיטה העברית, בה הוא מכהן כפרופסור מן המניין מאז שנת 1981. את תואר הדוקטור לרפואה וכן דוקטורט במיקרוביולוגיה קיבל ב-1970 מאוניברסיטת ניו-יורק (NYU). בשנת 1982 נבחר להשתתף בארגון הביולוגיה המולקולרית האירופי, בשנת 1999 זכה בפרס ישראל, ובשנת 2003 התקבל כחבר באקדמיה הישראלית למדעים. בין הפרסים והאותות שקיבל: פרס הסטרין לביוכימיה (1979), פרס החוקר המצטיין של האוניברסיטה העברית (1991), פרס וולף ברפואה (2008), פרס א.מ.ת במדעי החיים (2009), פרס גירדנר הבינלאומי (2001), ופרס רוטשילד (2012).

​פרופ' ששון סומך עלה ארצה מבגדאד בשנת 1951. הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללימודי הערבית והאסלאם של אוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ישראל בחקר המזרחנות לשנת תשס"ה (2005), וחתן פרס א.מ.ת. למזרחנות לשנת 2008. בעל תואר דוקטור בחקר הספרות הערבית מאוניברסיטת אוקספורד. היה מופקד על הקתדרה לספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב, וקיבל את אות 'יקיר העיר תל אביב' בשנת 2009. פרופ' סומך שימש פרופ' אורח באוניברסיטאות פרינסטון, אופסלה, ברקלי וניו-יורק, ופרסם 22 ספרי מחקר ותרגום בעברית, ערבית ואנגלית.

סמי סמוחה הוא פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי החברה וכנשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. הוא שימש מרצה אורח באוניברסיטאות ובמרכזי מחקר רבים וזכה בפרס ישראל לסוציולוגיה לשנת 2008. סמוחה מתמחה ביחסים אתניים השוואתיים ופרסם הרבה על השסעים הפנימיים בחברה הישראלית, על החברה הישראלית בפרספקטיבה השוואתית ועל יחסי ערבים-יהודים בישראל. הוא פיתח את המודל של דמוקרטיה אתנית ויישם אותו, ביחד עם חוקרים אחרים, על ישראל ומדינות אחרות. מאז 2003 הוא מנהל מדי שנה את "מדד יחסי ערבים-יהודים בישראל".

הרב חיים סבתו הוא תלמיד חכם, מחנך וסופר ונמנה בין מייסדיה של ישיבת "ברכת משה" במעלה אדומים, שבה הוא מלמד. חיים סבתו הוא מחברם של ספרים רבים. בשנת 2000 הוא זכה בפרס ספיר על ספרו "תיאום כוונות", תיעוד של חוויותיו במלחמת יום הכיפורים. הספר זיכה אותו בשבחים על השילוב המתקיים בו בין עברית רבנית וסגנון סיפורי המזכיר את סגנונו של עגנון. הוא זכה בפרסים רבים, ובהם פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2009) וכן דוקטורט כבוד מאוניברסיטת בר אילן (2012). סבתו הוא חבר האקדמיה ללשון עברית. הרומנים שלו תורגמו לשפות אחדות. בנוסף לכך, הוא פרסם שורה ארוכה של פרסומים דתיים מלומדים.

​הסופר אסף ענברי, מחברו של רב-המכר "הביתה", פרסם מאמרים רבים בנושאי ספרות עברית וזהות יהודית, ובהם המאמרים "לקראת ספרות עברית", "נחוץ כור היתוך, אבל הפעם יהודי", "בובר ואמנות-הסיפור היהודית", ו"אין רוב חילוני", המופיעים באתר www.inbari.co.il. בעל תואר שלישי בספרות עברית (נושא הדוקטורט: הגותו הספרותית והתרבותית של ביאליק), ומרצה לספרות במכללה האקדמית כנרת ובסמינר הקיבוצים.

פייסל עזאיזה הוא פרופסור באוניברסיטת חיפה , עומד בראש בית הספר לעבודה סוציאלית. פייסל מתמחה ביחסי יהודים ערבים ובנושאי רווחה, חינוך ובריאות של אוכלוסיות מיעוטים. מכהן כחבר במועצת המנהלים הבינלאומית של בתי הספר לעבודה סוציאלית IASSW. בין תפקידיו הציבוריים הרבים הוא יו"ר הועדה לקידום הנגישות להשכלה גבוהה לציבור הערבי. כיהן בעבר כראש המרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה וכראש מועצה מקומית דבוריה. כמו כן הוא פעיל מרכזי בכינון וניהול פרויקטים לרווחת הסקטור הערבי, ובין השאר ייסד את "סיכוי" האגודה לקידום שוויון אזרחי. לאחרונה נבחר לתפקיד סגן יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה.

פניה עוז-זלצברגר היא פרופסור להיסטוריה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. היא עומדת גם בראש פוֹרוּם פּוזֶן לחקר מחשבה פוליטית יהודית אירופית וישראלית. היא פעילה במועצות המייעצות של המכון הישראלי לדמוקרטיה ובקרן פורום העתיד גרמניה-ישראל. פניה עוז- זלצברגר שימשה פרופסור אורח באוניברסיטת פרינסטון, באוניברסיטת מונאש ובמוסדות אקדמיים נוספים. היא חיברה מחקרים רבים בתחום התמחותה, תולדות הרעיונות והמחשבה המדינית, ובהם ישראלים, ברלין (2001) ולאחרונה (Jews and Words (2012, שאותו חיברה יחד עם אביה, הסופר עמוס עוז.

ג'ד פרל משמש מבקר אמנות ב-New Republic משנת 1994. קודם לכן שימש בתפקידי עריכה בשורה של כתבי-עת יוקרתיים בתחום האמנות. בנוסף לכך, הוא מלמד ב-New School בניו-יורק. ג'ד פרל הוא הזוכה הראשון ב-Marian and Andrew Heiskell Visiting Critic and Journalist Award בשנת 2003, ובשנת 2005 זכה בפרס מה-Judith Rothschild Foundation. בשנת 2010 זכה במלגה מטעם ה-Guggenheim Foundation. הוא כתב שורה ארוכה של ספרים ומסות. ספרו New Art City: Manhattan at Mid-Century זכה לשבחים ונבחר ל-Notable Book על-ידי ה"ניו-יורק טיימס" ולספר הטוב של השנה על- ידי הירחון "אטלנטיק" לשנת 2005.

​פרופ' מרגלית פינקלברג מלמדת בחוג ללימודים קלאסיים של אוניברסיטת תל- אביב. עוסקת בחקר שפה, ספרות ותרבות של יוון העתיקה ובעיקר בשירת הומרוס. היא חברה באקדמיה הלאומית למדעים, וכלת פרס רוטשילד במדעי הרוח לשנת 2012.

ג'יי פומרנץ היה מנכ"ל וחבר הועדה המנהלת של חברת Bankers Trust, עמד בראש פעולות המט"ח ברחבי העולם, ומאוחר יותר שימש אחראי על המסחר כולו. עם מכירת החברה לדויטשה בנק בשנת 1999, נשכר כיועץ לדויטשה בנק. הוא מייסד שותף של KCPS Clarity, חברת ניהול נכסים שבסיסה בישראל, בה הוא עתה שותף פעיל ואסטרטג ראשי. הוא בעל תואר שני במינהל עסקים (MBA) ובפילוסופיה (MA) מאוניברסיטת ניו יורק, זאת בנוסף להסמכתו כרב ב-Yeshiva University בשנת 1973.

במהלך חיים שלמים שהוקדשו לשירות הציבור, שמעון פרס שימש בכל תפקיד חשוב בכנסת ישראל ובממשלת ישראל. בתקופת כהונתו כראש הממשלה, ישראל נסוגה מלבנון ויושמה התכנית לייצוב המשק הישראלי. כשר החוץ, מילא שמעון פרס תפקיד מוביל בהגעה להסכמי אוסלו, שעליהם הוענק לו פרס נובל לשלום לשנת 1994. בשנת 2007 הוא נבחר לשמש נשיאה התשיעי של מדינת ישראל. כיום הוא ממשיך לשרת את הציבור במרכז פרס לשלום.

​דיאנה פינטו היא היסטוריונית בוגרת הרווארד המתמחה בהיסטוריה אינטלקטואלית וסופרת, החיה בפריס. עבודתה מתמקדת בריבוי זהויות בדמוקרטיות פלורליסטיות. בהקשר זה היא כתבה והרצתה במקומות רבים על החיים היהודים באירופה בת זמננו. בנוסף להיותה עמיתה בכירה במכון לחקר מדיניות יהודית הממוקם בלונדון, ומנהלת פרויקט "Voices for the Res Publica" של המכון, היא משמשת גם יועצת לדירקטוראט הפוליטי של המועצה האירופית בנושאי החברה האזרחית במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר. ספרה האחרון Israel Has Moved (2013), עיון תרבותי-פוליטי בתזוזות שחלו בחברה הישראלית, תורגם לצרפתית וגרמנית.

​מיכאל מ. קרייני מכהן כפרופסור למשפטים בקתדרה על שם ברוס וו. וויין למשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא ניהל את המכון למחקרי חקיקה ולמחקר השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר ואת מרכז מינרבה לזכויות האדם. מיכאל קרייני שימש מרצה אורח בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סטנפורד, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ייל ובמכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. תחומי העניין שלו הם החוק הבינלאומי הפרטי והחוק הבין-דתי, רב- תרבותיות וההליך האזרחי. פרסומיו האחרונים כוללים את הספר:Conflicts in Conflict, A Conflict of Laws Case Study of Israel and the Palestinian Territories שראה אור בשנת 2014 ב-Oxford University Press.

דניאל סי. קרצר מכהן כפרופסור בקתדרה ע"ש ס. דניאל אברהם ללימודי מדיניות המזרח התיכון ב-Woodrow Wilson School of Public and International Affairs באוניברסיטת פרינסטון. הוא השלים דוקטורט באוניברסיטת Columbia. במהלך הקריירה שלו בשירות החוץ האמריקני, שנמשכה 29 שנה, שימש שגריר ארה"ב בישראל ובמצרים ומילא תפקידים מרכזיים בעיצוב מדיניות ארצות הברית בתהליך השלום במזרח התיכון. על הצטיינותו בשירות הציבורי הוא זכה לעיטורים הן מנשיא ארצות הברית והן משר החוץ. קרצר הוא מחבר שותף של הספרים: Negotiating Arab-Israeli Peace: American Leadership in the Middle East (2009) ו-The Peace Puzzle: America’s Quest for Arab-Israeli Peace, 1989-2011.

​יוסף קפלן הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וחתן פרס ישראל בהיסטוריה של עם ישראל לשנת 2013. הוא פרסם ספרים ומחקרים רבים בנושא תולדות היהודים בשלהי ימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת, ההיסטוריה של הפזורה הספרדית, אנוסי חצי האי האיברי, והתסיסה הרעיונית בחברה היהודית בעידן הנאורות המוקדמת. הוא שימש פרופסור אורח באוניברסיטאות שונות באירופה ובארה"ב.

נסים קלדרון הוא פרופסור מן המניין באוניברסיטת ב גוריון. הוא נולד בתל-אביב בשנת 1947, ולאחר שירותו הצבאי למד ספרות עברית ואמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, וקיבל תואר דוקטור. פרופ' קלדרון פרסם שבעה ספרים בנושא הספרות העברית החדשה, ריבוי התרבויות של הישראלים והזיקה בין שירה עברית לבין מוסיקה פופולארית. הוא ערך כתבי עת ספרותיים, ניהל ומנהל אירועים ספרותיים ומוסיקאליים, ואחראי על פרויקט הפעילות הקהילתית מטעם אוניברסיטת בן גוריון. הוא מסיים בימים אלה ביוגרפיה של מאיר אריאל.

ג'יימס רוטשילד הוא שותף ב-Lepe Partners LLP, בנק מסחרי עצמאי המתמקד בחברות בתחום המדיה, האינטרנט והצרכנות. בנוסף לכך הוא מייצג בארה"ב אתJ. Rothschild Capital Management ltd (חברת הניהול של קרן ההשקעות RIT Capital Partners plc הרשומה באנגליה). הוא החל את דרכו המקצועית ב-NM Rothschild and Sons שם עבד הן במחלקת ניהול הסיכונים והן במחלקת הבנקאות הפרטית. ג'יימס הוא נאמן של "יד הנדיב" וחבר בוועדה המייעצת של ה-Jacobs Technion Cornell Innovation Institute ב-Cornell Tech בניו-יורק.

סופר משפטן ופוליטיקאי, אמנון רובינשטיין שימש בעבר נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה, שם הוא מכהן כפרופ' למשפטים ומתמחה במשפט חוקתי, רב תרבותיות, חינוך וזכויות אדם. פרופ' רובינשטיין כיהן כחבר בכנסת ישראל במשך 52 שנים; בתקופת שירותו בכנסת יזם וחוקק שני חוקי יסוד המגנים על זכויות אדם, ואף קידם רפורמות נרחבות במסגרת תפקידו כשר החינוך. הוא ידוע בפעילותו הבינלאומית וכיהן כחבר מועצת המנהלים וסגן נשיא Liberal International, וכן כחבר המשלחת הישראלית למועצה האירופית. הוא נודע בזכות פרסומיו האקדמיים, מאמריו בעיתונות, חמישה רומנים ואוסף סיפורים קצרים פרי עטו.

איתמר רבינוביץ' כיהן כשגריר ישראל בארה"ב ועמד בראש צוות המשא ומתן עם סוריה בשנות ה-90. בשנים 2007-1999 שימש נשיא אוניברסיטת תל-אביב, שבה היה חבר סגל משנת 1971. כיום משמש נשיא ה-Israel Institute שהוקם לאחרונה ופועל בוושינגטון ובירושלים. הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל- אביב, Distinguished Global Professor ב-NYU וחבר בכיר במרכז סבן ב-Brookings Institution. במשך השנים, מילא תפקידים ציבוריים רבים בישראל ומחוץ לה, והיה מרצה אורח באוניברסיטאות פרינסטון, קורנל, הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת טורונטו. חבר ב-American Philosophical Society ,חבר זר ב-American Academy of Arts and Sciences וזכה בפרסים בינלאומיים יוקרתיים רבים. איתמר רבינוביץ' פרסם הן לבדו והן עם שותפים מחקרים רבים בתחום ההיסטוריה המודרנית והפוליטיקה של המזרח התיכון.

הסופרת המובילה צרויה שלו היא בעלת תואר שני במקרא, ועובדת כעורכת ספרותית בהוצאת הספרים כתר. ספריה "חיי אהבה", "בעל ואשה", "תרה" ו"שארית החיים" זכו לשבחי הביקורת בארץ ובחו"ל והיו רבי מכר במספר מדינות. צרויה שלו זכתה בפרסי זהב ופלטינה של התאחדות הוצאות הספרים בישראל, בפרס קורין (גרמניה 2001), ופריס אמפי (צרפת 2003). היא זכתה פעמיים בפרס אקו"ם (1997, 2005), קיבלה את פרס די וולט (גרמניה 2012), פרס ראש הממשלה (2014) ופרס רומא (2014). ספריה תורגמו ל-22 שפות.

דיוויד שטרן מכהן כפרופסור לספרות עברית קלאסית בקתדרה ע"ש מוריץ וג'וזפין ברג באוניברסיטת פנסילבניה, שבה הוא שימש במשך שנים רבות כמנהל התכנית ללימודי יהדות. כמו-כן, חבר שטרן בוועד המנהל של ה-American Academy of Jewish Research. שטרן היה פרופסור אורח במוסדות אקדמיים שונים, בהם פרינסטון והאוניברסיטה העברית בירושלים. דיוויד שטרן זכה בפרסים שונים ובמענקים על עבודתו בתחום הספרות היהודית והדת היהודית, וכן בתחום תולדות הספר היהודי. הוא חיבר פרסומים רבים בתחום, בהם:Midrash and Theory: Ancient Jewish Exegesis and Contemporary Literary Studies (1998) ובקרוב יראה אור ספרו "The Jewish Library".

הרב עדין שטיינזלץ הוא מורה ידוע, פילוסוף ומבקר חברתי, ומחברם של ספרים רבים. לאחר שייסד בשנת 1965 את המכון הישראלי לפרסומים תלמודיים, החל במפעל חייו – תרגום התלמוד לעברית מודרנית, והפכו לנגיש לכל היהודים. בנוסף לכך הוא הקים רשת של מוסדות חינוך בישראל וייסד אוניברסיטה יהודית בברה"מ לשעבר. הרב שטיינזלץ שימש מרצה אורח ב-Woodrow Wilson International Center for Scholars וכן במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. הוא זכה בפרסים ובעיטורים רבים, בהם פרס ישראל במדעי היהדות (1988) ופרס הנשיא (2012). בנוסף לכך, הרב קיבל שטיינזלץ תארי דוקטור לשם כבוד ממוסדות אחדים, בהם אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת ברנדייס.

ארי שביט הוא סופר ועיתונאי. הוא משמש כתב בכיר של "הארץ" וחבר במערכת העיתון. לפני שהצטרף ל"הארץ", בשנת 1995, הוא כתב בשבועון הפרוגרסיבי "כותרת ראשית" ושימש כיו"ר האגודה לזכויות האזרח בישראל. בשנת 2013 פרסם שביט ספר זיכרונות, My Promised Land: The Triumph and Tragedy of Israel ,זכה לשבחים בעולם ואף היה שבועות אחדים ברשימת רבי-המכר של ה"ניו-יורק טיימס". הספר הוגדר כאחד מעשרת הספרים הטובים של השנה, וזכה ב-Natan Book Award לשנת 2013, לאחר שהוגדר כספר פורץ דרך.

נתן שרנסקי, אחד מאסירי ציון המוכרים ביותר, מכהן כיו"ר הסוכנות היהודית. שרנסקי הנהיג את מאבקם של יהודי ברית המועצות לשעבר לעלות לישראל. מאוחר יותר הקים את מפלגת "ישראל בעלייה" ושירת בארבע ממשלות כשר וכממלא מקום ראש הממשלה. הוא מחברם של שלושה רבי מכר בהם "לא אירא רע" (1999) אשר תורגם למספר שפות, וקיבל את מדליית הכבוד של הקונגרס האמריקני (1986), ואת המדליה הנשיאותית לחירות (2006).

ובל שרלו הוא רב אורתודוקסי ציוני. הוא מייסד ישיבת אמי"ת אורות שאול, ועומד בראשה. הרב שרלו נמנה גם בין מייסדי ארגון צהר שמבקש לבנות גשרים בין העולם הדתי לעולם החילוני. הוא מומחה לאתיקה, וחבר בוועדות אתיות שונות של מדינת ישראל כגון ועדת הלסינקי העליונה לניסויים רפואיים וגנטיים בבני אדם, וחבר בנשיאות מועצת העיתונות. בנוסף לכך הוא עומד בראש תחום אתיקה ודתות במרכז לאתיקה בירושלים. הרב שרלו הוא מחברם של ספרים ומאמרים רבים העוסקים במוסר ציבורי ובהחייאת התורה בחברה בת זמננו. הוא נודע בתשובותיו לשאלות בהלכה באתרי האינטרנט הפופולריים "מורשת" ו"כיפה".

אניטה שפירא היא היסטוריונית ישראלית ופרופסור אמריטה במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל-אביב. מחקרה מתמקד בהיסטוריה יהודית בת זמננו. בנוסף לשלל תפקידיה באוניברסיטת תל אביב שימשה מספר פעמים כפרופסור אורחת באוניברסיטאות ברחבי העולם. פרופ' שפירא ייסדה את מרכז רבין וניהלה אותו בראשית דרכו. כמו כן היא שימשה חברה בגופים ציבוריים רבים ובהם הועדה להשכלה גבוהה, ועדת התביעות וקרן הזיכרון לתרבות יהודית. היא זכתה בפרסים ותארי הכבוד רבים, ביניהם פרס זלמן שז"ר (2004) ופרס ישראל (2011). בין פרסומיה הרבים "ברל: ביוגרפיה" (1984), "חרב היונה: הציונות והכוח, 1948-1881 (1992), "ככל עם ועם – ישראל 2000-1881" (2013). בנוסף לכך, ביוגרפיות פרי עטה, של דוד בן-גוריון ושל יוסף חיים ברנר, יראו אור בארצות הברית בסתיו הקרוב.

אביגדור שנאן הוא פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית, ספרות יידיש ופולקלור יהודי והשוואתי באוניברסיטה העברית בירושלים. כיהן כראש החוג ללימודים כלליים, כראש החוג לספרות עברית וכדיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית. שימש פרופסור אורח באוניברסיטת ייל, ב-Jewish Theological Seminary וב-Yeshiva University. במהלך השנים לימד גם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באוניברסיטת תל אביב ובמכון שכטר ללימודי היהדות. שנאן נולד בפראג ב-1946, והשלים את לימודיו באוניברסיטה העברית בה הוא מלמד מאז 1972. מחקריו מתמקדים בספרות האגדה והמדרש, בתרגומים הארמיים לכתבי הקודש ובתולדות סידור התפילה. פרסם כ-120 מאמרים בנושאים שונים ויותר מעשרה ספרים ביניהם "סידור אבי חי", "פרקי אבות – פירוש ישראלי חדש", ובשותפות עם יאיר זקוביץ' – "לא כך כתוב בתנ"ך".